יוכי פרלמן / סיפר לי פעם איש |
סיפר לי פעם איש
עוד טרם הכרתיו:
ישבתי במסעדה
הזמנתי ארוחה
והנה בשולחן מרוחק קמעה
קשיש וקשישה
זה בעיני זו מביטים
ידים אוחזים
וקרן שמש מעבר לשמשה
נחתה ויצרה הילה
על סצנת עדנה
של איש ואישה....
בדמעה של קנאה
ואולי כמיהה
יצאתי מהמסעדה....
ואני הסקתי:
- אין גיל לאהבה - או חזות מועדפת עבורה
- גם הטבע פורש כפיו לקראתה
- איש שכך מתרגש ומבטא את שראה, ראוי למלוא הערכה
- ואני, המכורה לדהירת הזמן, תלויה על בלימת קיומה של אהבה לעת
זיקנה...
YP
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|