|
ומקדם - פיסות וקפלים
אירחו בשעת ליל מילים
אט אט נפקדו הן לרוב
ויראו כי נעים הוא וטוב
אז תבעו הגדרה עצמית
נחלה מעתה לתמיד
ולאות הצהרת-כוונות
כיכרות נמלאו שיגיונות
עד סנטה אות באות, רעותה,
"לי מלכות ולך - הטיוטה" |
|
|
בואי הביתה!
אני כבר לא אומר
אף מילה!
אין לי מנוחה!
בואי הביתה!
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
אז בואי
הביתה!!!
יגאל עמיר,
מתחנן לזאת
שאהבה את התל
אביבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.