יפעת עליון / סבתא |
הכל הוא לא כמו שזכרתי. שבע שנים לקח לי לחזור,
שבע שנים ושלושה אוטובוסים.
מרחוק כבר ראיתי את הזכרון מתבדה.
הכל הוא לא כמו שזכרתי.
נכנסת, פסיעות מהוססות, עיניים תרות
אחר יציבות להיאחז בה. מה יותר יציב מכל המצבות כאן, אין קבוע
כמוות.
אייר ה' תשס"ב
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|