כאבים בראשי,
פעימות בלבי.
מראך נחקק בזיכרוני.
זוכרת אותך,
אוהבת אותך,
מתגעגעת אליך.
מרגישה מוזר,
כמו מחלה,
מחלת-האהבה.
אין לה סוף,
ואין לה התחלה.
מרגישה כמו ציפור,
ציפור הכלואה בכלוב.
כי את מה שאני מרגישה,
לעולם לא אוכל לומר.
מרגישה את פעימותיך באורקי,
את מבטך בלבי.
מרגישה איך את אהבתך לעולם לא אקבל.
רק אם אהפוך למשהו אחר.
מרגישה לא שייכת,
מרגישה בחוץ.
כי את רגשותיי לא מביעה אני,
כמו דם הם,
עדיין חמים.
לא רוצים להיעלם.
רוצה להרגיש,
את אהבתך.
רק פעם אחת,
לא יותר!
פעם אחת, שתשים-לב,
תשים-לב לרגשותיי.
איך אני מסתכלת עליך,
כל יום, כל לילה.
כיצד אני חושבת רק עליך.
הייתי רוצה רק פעם אחת לקבל,
את תחושת-האהבה.
שתבוא רק ממך.
מלבך, מעיניך, ממבטך.
ושנהיה ביחד,
כמו זוג אמיתי.
שביחד נרגיש,
ולא רק אני לבדי.