|
פותחת היא צנצנת
ומשחילה ידה
קמוצות אצבעותיה
דקיקה וענוגה
לפתע היא עוזבת
ורסיס אחר רסיס
על הרצפה נופלת
וקולה מחריש
צוננת היא שוכבת
לא זעה ממקומה
קוסמת היא לבטח
נראית היא כתמונה
אכן היא לא תדע
את מגע אצבעותיו
אוחזת ואובדת
ברגש שאבד
בכי תבכי
מר ונורא
אובדן כמוך
ילדה יפה |
|
|
הו... בס
בבלון... הו הו
היא הו...
בס בבלון...
ק. מרכוס בשיר
קינה לזכרם של
התאומים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.