רק תגידי שאני לא צודק!
היא הסתכלה עלי כל שנה שעברה, במסיבות, בבית ספר, ברחוב,
באוטובוס, איפה לא?! אם הייתי עושה משהו, כמו להגיד לה שאני
מרגיש, או רוצה משהו איתה, היא הייתה מסכימה, רק תגידו לי שאני
לא צודק. היא למדה איתי בשיעורים, למשל שנה שעברה בשיעור, היא
הביטה בי רוב הזמן, או כל הזמן ואני לא יכול. היא יפה כל כך,
שכל בית ספר מדבר עליה, או רוצה אותה. היא בלונדינית עם עיניים
כחולות, נשמע מבטיח נכון? אצלה זה יותר נשמע.
הגיע החופש ולא דיברתי איתה למרות שלא רציתי בכלל, כל הזמן
הזה, אני שואל את עצמי, אם כדאי או לא כדאי, וגם השנה היא
לומדת איתי באותו שיעור, לא הרגשתי שום דבר לגביה ואם רק
ניסיתי לדבר (לשאול מה קורה? מה חדש?) לא משהו ואיך שניסיתי
לדבר איתה, היא מצאה לי כינוי "טמבל".
ועד היום אני שואל את עצמי מה היא רצתה ממני, או שסתם רצתה
משהו או שסתם הביטה בי, או שהיא... אני בעצם לא יודע. אתם
יודעים איזה מבאס זה שסוף סוף מישהי כזאת יפה מתבוננת בך
(דווקא בך) זה יכול לשגע אתה חושב, מצפה ובסוף אתה מופתע!

עכשיו אני בדרך הביתה ואני לא בדיכאון, עד היום אני שואל את
עצמי איך? למה?