|
היא עמדה שם שבורה
בעיינה הכחולה זלגה לה עוד דמעה
לחייה הורדרדות היו כבר אדומות
וראו איך נושרים לה רסיסים מליבה השבור.
הוא עמד מולה
כולו חסר עונים
הוא לא רצה לפגוע בה
רק שיישארו ידידים.
היא הביטה בו ומיד ידעה שאין סיכוי
זה לא שהיא לא רוצה
זה יהיה קשה יותר מכל
הוא שוב ניסה לחייך אך התחרט
הוא לא יתכוון שזה ייגמר כך
הוא ניסה שרק יהיה יותר טוב
הוא התקרב
זה לא עזר היא כבר פגועה
ועכשיו מעינו זלגה הדמעה. |
|
|
המורה שלי קרא
לי "כושי" ואני
אפילו לא יכול
לתבוע אותו על
גזענות כי אני
לא אתיופי!
סיפור אמיתי של
המתאגד, והוא
נשבע בעורו
השחום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.