אני לא זוכרת באיזה שלב של החיים שלי הפסיק להיות לי אכפת.
אני אפילו לא זוכרת אם זה היה ממש מזמן או בשבוע שעבר.
אני רק זוכרת שהגעתי להחלטה שפשוט לא אכפת לי.
רציתי לברוח
לצעוק.
רציתי לקרוא את עצמי לחתיכות ממש קטנות.
פשוט להיכנס לתוך עצמי ולגרד מהעור שלי את הדבר הזה
שכל כך דוחה אנשים.
אבל לא הצלחתי.
והוא נשאר שם,
הדבר הזה פשוט נשאר שם!
כאילו אני אשמה שנתתי לו להשאר,
אני באמת אשמה.
אני שונאת את עצמי,
אבל לא אכפת לי.
אני ממש לבד עכשיו,
אבל לא אכפת לי.
רק חבל שגם אף פעם לא יהיה לי אכפת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.