|
הרוח קופח בעפאי השיטין
השמש נושב בין תריס לחלום;
קבור הוא בעץ, בעולם ובדרך
אפילו נשבעת אתמול שאחרת;
ואף אם תקיש כי מבוך של דממה היא
מבלי רצון, מבלי משים -
לכל הפעמונים אותו הצליל. |
|
|
(כתבתי איזה
סיפור בדיוני
על איזה אתר
במחשב
מלא בסיפורים
של יוצרים,
עזוב,
מופרך לחלוטין
(בן גוריון
לאשכול,
שיחות במטבחון
המדיני) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.