כל אחד עשה בחיים שלו, לפחות פעם אחת, משהו טוב. לא סתם טוב,
אלא משהו ממש טוב. אני רואה דוגמאות לזה כל יום באמ. טי. וי.;
אנשים עשו שיר אחד טוב, או מצליח, וזהו. אבל רק אחד, וזה
מפליא. למה? כי אם יש להם פוטנציאל לעשות משהו אחד טוב, אז למה
לא שניים, ויותר? ואני תוהה לעצמי, מתי אני אעשה משהו טוב. אבל
משהו ממש טוב. משהו שיפרסם אותי. אני רוצה לקבל את חמש עשרה
הדקות של התהילה שלי. ואז, עולה בי מחשבה שמעוררת בי צמרמורת:
מה אם כבר עשיתי את אותו דבר טוב, ממש טוב, ואני לא ידעתי, לא
שמתי לב? אולי.