|
בשעה שהחושך קובע חוקים
פוחדת לגלות את אשר חיפשתי
חדר ריק עם שנינו
הקירות סוגרים עליי
בנשימה אחת רגשות סוערים של תשוקה
מילים סובבות סביב משמעות ליבך
שאינה מתגלה בפניי
שמוסתרת על ידי חומת ציניות ישנה
אתה נפתח
כנות זולגת מעינייך כדמעות
שותה את כנותך ללא חשש
מחבקת עד אשר תאמר דיי
לא יכולה לך
לא יכולה למילותייך
ולא למבטך
לא יכולה לאותו מגע השקר
שאמר בך תמימות
ישנם ימים גם הירח ידע כאבי
תקווה לא נתגלתה לעיניי
אשר צרבו מחול החיים
כשאוויר משותף בין נגיעות
מתמזג עם ריח הגשם של אתמול
על גופי ניחוחה
של פרידה |
|
|
תגידו, האיש
האדום הזה
מלמעלה לא מזכיר
לכם את ההוא
מ"החומה"?
נראה לי
פינק-פלויד
העתיקו ממכם!!
אחת מוכיחה
שמוצאה של האישה
מן הבלונד.
תגובת מערכת: גם
הם וגם אנחנו
העתקנו מציור של
אדוורד מונק
שנקרא
'הזעקה'.
זה שמאשר את
הסלוגנים שובפעם
נעלב מהבורות של
חלק מכותביהם
והורס להם את
הפנצ'ליין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.