ראש הממשלה הבא ישב על ספסל ליד גן ציבורי וחיכה. הוא ידע
שהזקנות שיושבות עכשיו בגן ילכו עוד מעט והוא ידע לחכות. אחרי
שעתיים ראש הממשלה הבא קם מהספסל בגן הציבורי והחל ללכת לעבר
הים. הוא לא ידע למה הוא עושה את זה. הוא היה אמור לחכות. אבל
משהו משך אותו לים. הוא ראה בחורות בשלל צבעים וזקנים עושים
ג'וגינג. הוא הוריד נעליים וצעד יחף על החול החם.

ראש הממשלה הבא היה יכול להיות מצוין. היה לו פוטנציאל עצום.
היו לו דעות מוצקות, ידע וניסיון בפרסום ושיווק (היה לו
רעיונות מעולים לקמפיין), היו לו אנשים טובים מאחוריו ותמיכה
בסקרים.

ראש הממשלה הבא הביט מרחוק על תיירת חתיכה שהגיעה זה עתה לחוף.
היה כבר כמעט ערב אבל לא ממש היה אכפת לה. הוא קצת נדהם מזה
שיש עוד תיירים בארץ אבל בתכלס'- למה לא? ראש הממשלה הבא היה
פטריוט, הוא רצה הכנסות למדינה. היו לו תכניות שיקום כלכליות
ומספיק דרכים לשיפור משרד החינוך.
ראש הממשלה הבא הוריד כמעט את כל הבגדים ונכנס למים. הוא נהנה
מהמלחמה בגלים. המים היו חמימים ונעימים והשמש צבעה את השמיים
בגווני פסטל. הלוואי שהוא היה מלאך. או דובון אכפת לי. הוא
הביט מהמים על החוף. רק התיירת החתיכה נשארה שם. שוכבת. הוא
יצא והתקרב אליה לאיטו.
היא הביטה בו. כבר שעה שהיא מוכנה לקראתו.
"אני ראש הממשלה הבא", הוא אמר לה באנגלית. בלי מבטא ישראלי
היא חשבה שזה חמוד. הישראלים הצעירים, כל-כך שאפתנים. הם דיברו
במשך המון זמן, עד שהשמש שקעה לגמרי והשמים נצבעו
בכחול-אינדיגו.

במרחק של שלושה מטרים משם, הטלפון הסלולרי שלו לא הפסיק לצלצל
כל אחרי הצהרים. כל היועצים והעוזרים והמזכירות ניסו לתפוס
אותו בביפר. לא היה לו אכפת. הוא והתיירת עברו ממילים
לנשיקות.

באותו ערב, בשעה 20:00, ראש הממשלה הבא עלה על מטוס לשוודיה
יחד  עם ארוסתו. הם לקחו איתם את כל מה שהיה לו. כולל הכלב.
ראש הממשלה הבא עזב את הארץ. כנראה בגלל זה הוא לא התמודד
בבחירות האחרונות.