|
כשריקוד היום מסתיים
כשמסך החשיכה נסגר
אשא אותך בקידת הפרידה
טרם אניח ראשי על הכר.
קהל אנשיי ימחא כפיו בלהט
סיפוקם מלווה כצל את אושרי
וגם כשהנורות כבות-
אתה האור שבתוכי.
השיר אינו ללא הלחן
והלחן אינו דבר זולת ערגה
לפזמון התנועות האוחז בי
לאחר שאחזת אתה.
ברגע שתעצום את עיניך
ותצעד בחלומך אל חלומי,
תן לתנועות הזורמות בדמך
ללפות בתשוקה את הלחן של גופי. |
|
|
חרא הקידמה הזו.
חרא.
פעם זה היה
"רוצה לבוא אלי
לשמוע
תקליטים?"
היתה אומרת "שלח
לי את האמפי
3".
היום אם אומרים
לה "רוצה לבוא
אלי לקרוא את
הסיפורים שאני
כותב?" היא
תגיד
"את הסיפורים
הקצרים שלך אני
אקרא בבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.