בחטאך אימי הקדומה ייסרתני, בכאביי על יגוני
הן את שעוללת את אשר בבטני, חוה ארורה גזלת שלוותי
מתוך באר עמוקה לא יישמע קולי הזועק
ואני חסרת אונים נוגעת בציר דלת חורק

בזנותך בעור נחש, התפתית אל המתוק
לא הסטת מבטייך לאלוהייך המביט בך מרחוק
את ידך שלחת ונגעת בפרי האסור
ודרכייך סוררות לא יכולת כבר לעצור

ואני מכאן סוטה לששת אלפים שנים אחור
בוערת וקרועה, הן צאצאייך לא יכלו לבחור
בחייהם ובמותם לא יסגדו לך ארורה
כי בגללך נותרו חיינו בשררה.