צהריים. אור חיוור של חורף עלינו מאיר,
מסגיר:
איש ששיערו אסוף ומבטו אינו שם
ואישה קטנה
אני
יושבת עליך, זרועותיך חובקות צווארך
מאזינה בדממה לקול דפיקות ליבך
ההולם כמו קול
צעדיך המתרחקים במחשבתי.
ריח פרידה עומד באוויר
אופף אותנו,
איש עם שיער אסוף שמבטו אינו שם
ואישה קטנה,
אני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.