על כנפי המילים תשבי דומיה
בין הסורגים תהיי חופשיה,
כסערה תהיי נינוחה
וכמו השקיעה בצבעיה המופלאים
תאירי אל תוך חיי הריקניים.

ובפסיעות חרישיות תצעדי אל לבי
ומהומה תעוררי במוחי,
ורק אותך ידעתי
ושמך על שפתותיי רעד
ובנפש-קסמייך נשביתי.

ואהבתי כה את תמימותך
ואהבתי כה את חוכמתך
ואהבתי כה את עינייך הרוגזות לעתים
העצובות, הבוכיות כפנינים בוהקות.

ונשביתי בנפלאות תבונתך
ובכאב שתיקתך,
אך יותר מכל,
אהבתי את אהבתך.





מהשיר "אייך?" של ח.נ. ביאליק.