שרון ריניס / שני רגעים בו זמנית |
כולי עולם של אור וצל.
ענפים מאפילים על קרקע
וביניהם- סדקים לאל.
אתה חושב, אתה יודע,
אני סבורה, כבר לא חושש.
יש שפע צל בתוך היער
אך חום החיכוך ילבה בי גם אש.
נאמר לרגע- אתה הדג,
ולרגע נוסף, אהיה אני הים,
ולשני הרגעים בו זמנית
אתה נע בתוכי, חורך ותם.
לוחשים בקירבי אלפי גלים,
ואינסוף גוונים של כחול.
אל תיקח ממני חלק
כשאני רוצה לתת לך הכל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|