כן, אתה בן שלושים אוטוטו. את השערות שאתה מוצא על הכרית מדי
בוקר אתה מנער מהחלון החוצה, שאימא לא תראה. אתה מקפיד לשמר את
החזות הצעירה תוך הליכה יומיומית לחדר כושר. אתה בן שלושים,
רווק, שכיר על בסיס מקום פנוי, עדיין גר עם ההורים, והחיים
יפים לך.
כל מוצ"ש שלישי או רביעי, בפרסומות של משחק השבת, אבא שלך לוקח
אותך "לשיחת גברים". לפי מבע פניו אתה מבין שגם השבוע הפגישה
עם השולמנים כללה צפייה בסרט וידאו ביתי של התפתחות התאומות
הבלונדיניות וכחולות העיניים, הבנות הראשונות של יוסל'ה ילד
שלהם מוצלח. אבא שלך בוחר תמיד רגעים ספורים, כמו חמש דקות של
פרסומות כדי לפתוח בשיחה על עניינים שברומו של עולם. הוא גם
מנצל את ההזדמנות שאימא שלך לא באזור. הוא יודע, שכמו כל אם
פולניה, היא לא היתה טומנת את ידה בצלחת בדיון המתרגש ובא עליך
שלא לטובה. אתה מכיר אותו ויודע שעכשיו הוא ישאל: "נו, בן שלי,
יש משהו חדש באופק? אתה לא חושב שהגיע הזמן להתבגר? אני בגילך
כבר הייתי אב לילדה, עבדתי בשתי משרות, והייתה לנו דירת חדר
ברחוב דיזינגוף בנתניה. נכון שזה היה בקומה אחרונה ללא מעלית,
נכון שאימא שלך כבר היתה בהריון איתך, נכון שלא היה לנו ריהוט,
אבל הייתה לנו עצמאות ".
לך תסביר לאבא שלך שהדבר האחרון בחיים שאתה מחפש כרגע זה
עצמאות. לך תודה בפני המשקיע העיקרי במניות הצונחות שנקראות
שכר הלימוד שלך שאתה כבר לא כל כך בטוח שאתה רוצה לעסוק במקצוע
שלמדת. וחוץ מזה, אין לך מושג איך מפעילים מכונת כביסה ואתה גם
לא להוט לדעת, לא בא לך לאכול ג'אנק פוד כל היום, ותורניות
שטיפת רצפות הספיקו לך בימי המעונות באוניברסיטה. עכשיו אתה
רוצה שלווה. טוב לך בחדר שלך, עם הטלויזיה, המערכת,
הדי.וי.די. והמחשב. אתה מרוצה שאתה יכול להפעיל את המזגן עשרים
וארבע שעות בלי לדאוג לחשבונות חשמל, לגור במרכז תל אביב בלי
לתת את הדעת על זה שהמשכורת שלך תספיק בקושי לכסות את הארנונה
החודשית.
אתה מנסה להסביר לו שפעם החיים היו אחרים. "פעם, זוג נשוי
הסתפק בחושה שהיום גם היורדים לסיני לא מוכנים לישון בה לילה
אחד, אפילו אם ישלמו להם. פעם, זוג צעיר ויתר על הרבה דברים.
תראה לי זוג צעיר שייכנס היום לדירה בלי מזגן, למשל?" נגד
הטיעון הזה אתה יודע שאין לו מה לעשות. אתה רואה אותו מתכווץ
בכורסא, מעביר יד על פדחתו המאפירה. אתה מבחין בעננה הקלה
שחולפת על מצחו נוכח התזכורת הבוטה של יוצא חלציו- יקירו אודות
גילו המטפס במעלה הסולם, הקדמה הטופחת על פניו הקמוטות. אבא
שלך נאנח, מודה לזכייני הערוץ השני שהחליטו לסיים את הפסקת
הפרסומות וחזרו לשדר את המשחק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.