|
נדמה כי נגמרו לנו המילים
לתאר את רגשותינו
והסיפורים של היום הם לא
הסיפורים של פעם
שמילאו את ילדותינו בדימיון עז
כמה כבר ניתן לכתוב על בדידות ופחד
ועל אהבה,
על כל עמק ירוק שיר הלל לשמש העולה
על כל אישה עוד שיר זימה
ועל אהבה...
עולם ומלואו נתון לחסדי המשוררים
ממתין בסבלנות למילים הנכונות,
יבוא יום ויוולד העולם מחדש
במילותייך ובנשמתך ילדי הקט
עולם משלך
ועל אהבה... |
|
|
שלי היתה עייפה
ושכבה לנוח. אז
התחשבתי בה
והתישבתי לה על
החזה, שלא תצטרך
לקום כשהיא
מוצצת.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.