שבעה מדורים
מקיפים אותה ללא הפסקה.
גורמים לה למות כל יום מחדש.
לחיות, בינתיים, על סבל
וכאב.
להיות רדופה (רצופה?) בשדים, בפחדים,
רעידות.
ליום ההולדת אקנה לה, חשבתי,
גראס
ונייר, לגלגל
היא תבנה איתם את גן העדן שלה.
אקנה לה, אולי,
כדור
ואקדח
שתחליט, עם כל האמצעים, מה הכי טוב בשבילה.
אביא לה, כנראה,
שבעה חיבוקים
(ואפילו יותר)
שתדע שכל עוד היא כאן,
יש פה מישהו שתמיד מבין ואוהב אותה.
מוקדש ל-ללה, היחידה ששם, גם כשכל השאר כבר התייאשו. יומולדת.
שמח? - זה כבר תלוי בה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.