מוטי פרי-מור / כמו פעם |
הכל רחוק,
העתיד עבר,
אדם נשבר.
הערב רד,
ואין כוכב,
ועצב שוב,
נוטף עלי,
ואני זוכר,
ושוב אומר.
חזרי אלי,
הטי ידך,
חבקיני שוב,
המית קולך,
כנשיקה ראשונה,
כחיבוק אחרון,
דברי אלי,
על סף חידלון,
למה אין לך זמן,
להיות כאן ולאהוב אותי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|