גלעד בבין / ציפייה של סבתא |
על כיסא ישבה.
לעיתים מעיפה הרוח מבט
לעיתים הפייה מניקה.
חיכתה, ללא תור
בכסא, ששבר את רגלייה
בשלווה, שחנקה את גרון
התשוקה.
ולפתע - בכי, דממה
ותגובה יחידה,
נשיקה ושתיקה,
שם עמדה - התקווה.
חיכתה ואהבה
שרק המבין בערבית
מכיר את התחושה
וצחוק מדרדר בשכונה.
ליד ספה רחבת ידיים
שם ישבה, עליזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|