"בואו נעשה תחרות, למי יש את הזין הכי גדול", אמר שלמה ההומו
בעיניים נוצצות. כולם התלהבו מהרעיון, נשכבו על המיטות באוהל
והתחילו לאונן במרץ. אני אמרתי שלא בא לי ואני אהיה השופט.
כמובן שלא יכולתי לספר להם שאני חושב שיש לי זין קטן. גם ככה
אני שונא את הטיולים השנתיים של בית הספר ובאתי רק כדי לראות
את שירלי הכוסית בבגד ים. בתחרות השתתפו שי, יניב, שחר ושלמה
ההומו. הם נהמו, צחקו, נאנחו ומדי פעם עלתה צרחה לאוויר:
"שירלי!". שי, שבכל שיעור עדכן אותי בכמה גדל לו הזין, באמת
הראה ממדים מרשימים, אבל אני חייב להגיד, בתור שופט, שלשחר היה
אחד באמת ענק. פסקתי ללא היסוס ששחר ניצח, אבל שי ביקש עוד
הזדמנות, אז נתתי לו כי הוא היה החבר הכי טוב שלי.

יצאתי מהאוהל, חושב עד כמה החיים שלי היו שונים אם היה לי זין
גדול יותר. יכול היה להיות לי בטחון עצמי ויכולתי לעשות כל מה
שבא לי. פתאום נתקלתי בשירלי, היא חייכה אלי ושאלה אם אני רוצה
לטייל אתה קצת באזור. היא לקחה את ידי והתחלנו ללכת. כשהיינו
רחוקים מהמחנה היא נישקה אותי, אז פתחתי את הפה ונתתי לה לשחק
עם הלשון. היא שלחה יד אחת אל מתחת לחולצה שלי ואת היד השניה
היא הכניסה לי למכנסיים. היא לא לבשה חזיה והשדיים שלה שיחקו
בידיים שלי. היא הורידה לי את המכנסיים והתחתונים ונגעה בו.
אז, שירלי התכופפה, הסתכלה עליו ואמרה: "ראיתי כבר יותר
גדולים". היא קמה, לבשה חזרה את חולצתה והלכה, כשבדרך היא
מסדרת את הקוקו. הסתכלתי עליה הולכת ונמוגה וכשהייתי ממש לבד
התחלתי לבכות.

ישבתי שם משהו כמו חצי שעה ובדרך חזרה ראיתי את שירלי הולכת
יד ביד עם שחר. אמרתי לעצמי שהלוואי שהזין הענק שלו יתקע לה
בפנים. אתם יודעים, זה קורה לפעמים כשהשרירים מתכווצים ואז
ייקחו אותם לבית החולים וינסרו לו את הזין או משהו. כשהגעתי
לאוהל כולם כבר ישנו ושי אפילו שכח את הזין בחוץ, אולי הוא
עדין חיכה לי לפסיקה החוזרת. נכנסתי למיטה וניסיתי גם אני
להירדם. אחרי כמה דקות ניכנס שחר לאוהל. לא התאפקתי ושאלתי
אותו איפה הוא היה. הוא אמר לי שהוא הלך לטיול עם שירלי. "נו,
זיינת אותה?", שאלתי בעצבים. שחר נאנח ואמר: "לא, היא אמרה
שהיא ראתה כבר יותר גדולים והלכה".