כשראיתיך מובל אל האדמה
ידעתי -
עלו בי מחשבות
על שמחות וחגים
ועל המחלה, שעיכלה
ועיקלה לה.
עד שהגיעה לנפשך
הדואבת
ועליה לא חמלה.
עוד זריקה, עוד גרם
באים להרחיק האופק
אך להאריך הקיים.
בעייני,
פת לחם
בעייניך,
פת סם.
ולמרות הכל
לא יראה, לא סערה
ונפשי פצועה.
החיים עצרו מלכת
אך המשיכו בדרכם.
וחצי הכוס המלאה, היא
גם חצי כוס ריקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.