[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הפעם, כל מה שיש לי לומר הוא תודה. תמיד טענתם  שאני כפוי
טובה, שאני אנוכי, שאני ציני מדיי. כנראה שעכשיו הכול מתהפך,
לא? כן, אלה הם החיים. רגע אחד אתה בתחתית, לאף אחד לא משנה אם
אתה קיים, אף אחד לא יודע שהיית קיים. אבל, הפלא ופלא, הגלגל
מסתובב לו יום אחד, ומחליט שעכשיו אתה תהיה למעלה. אתה מוצא את
עצמך מלך העולם, שמח וטוב לב אתה מתחיל להתרגל אל המציאות
החדשה ואז, אתה צולל למטה אל הקרקעית העמוקה  של ים חייך. אלה
הם החיים.
וכך, יום אחד התגלגל לו הגלגל ומצאתי את עצמי מחכה לאוטובוס
השלישי. שני נהגים כבר לא עצרו לי והשלישי עתיד "לא לשים לב
שיש מישהו בתחנה". התחלתי להיות חסר סבלנות, והסיגריות נכנסו
ויצאו מפי אחת אחרי השנייה.  

צריך לחזור לעשב. מגניב יותר. כמו אז בתיכון. צריך להתקשר
לשוקי, הוא ישיג לי משהו טוב ונחמד. צריך לשמור על איכות
הסביבה, לא?

תהיתי מה היא תלבש, האם היא תאסוף את שערה או שתתן לו לנוח
בשלווה פזור על כתפיה, האם היא תנעל עקבים? אני אוהב אותה בלי
עקבים, בנעלי הספורט הלבנות. כל כך טבעית ונינוחה היא נראתה
בהן. כמו מלאך משמיים, כמו אלה, כמו מה שתמיד חיפשתי. בכל מקרה
אני יודע שהיא תשבה את ליבי. כמו תמיד, רק שהפעם, היא כבר לא
תהיה בחלוק לבן, והפעם היא לא תתרוצץ חסרת אונים, בין כל
הפציינטים, מחפשת נחמה לסערת הרגשות המתחוללת בתוכה. הפעם אני
לא אשב בצד, מביט עליה מדי פעם,מהופנט למראה הנגלה לעיניי, כלא
מאמין.
הפעם היא תכיר אותי, הפעם היא תדאג לי. הפעם יהיה לה איכפת,
לא כמו אז, כשהיא עזבה אותי. הפעם היא לא תשאיר אותי לבדי מול
כל העולם, בודד, עם כל השאלות חסרות התשובה.
הפעם אני לא אוותר.
הפעם היא תרצה אותי.

אוי, מוזר,האוטובוס עצר לי.

אני בדרך, בדרך אל האושר. בדרך אל מה שאף פעם לא היה לי. מה
שאני מקווה שסוף סוף יהיה לי. סוף סוף ליבי שותת הדם יתמלא
באהבה, בחום, בשלווה, בה.

ומה אם היא לא תבוא? היא תבוא.
היא הבטיחה לי. היא לא יכולה להפר את הבטחתה שוב. לא יכולה
להרוס אותי שוב. היא זו שהפכה אותי למה שאני, והיא ממשיכה
לשנות אותי.  בלעדיה לא הייתי קיים.
פעם כעסתי עליה בגלל זה, אך הפעם לא. פעם, היא הייתה מישהי
שחיפשתי, אבל לא עוד, עכשיו היא זו שמצאתי.
עכשיו היא כבר לא האישה שזרקה אותי בגיל 3. עכשיו היא האישה
שילדה אותי.
עכשיו אני מודה לה. עכשיו אני מודה לו.
עכשיו אני מודה לכולכם, שנתתם לי את החיים. עכשיו כל מה שיש לי
לומר הוא תודה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני מרגישה כמו
תפוז רקוב -
מקולקלת אך עם
אופציה למיץ

נודיסטית


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/03 10:50
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קוקי קרקר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה