רק רוחות מלחמה,
יניסו אותי,
אל עצמי,
אל סגול אירוס הגלבוע,
אל גשם אחרון.
באותה דקה
לא אדע התענגות
על רטיבות נדירה.

מנוסה,
אני נגד עצמי,
קרב נסיגה
על
דמותי,
המשתקפת דרך
עיני נשים.

אופציה שלא פוקעת,
שחקנית כדור מים,
בחרה לבד,
מתרסק מציפיות,
אל חיים.

אחד לפני שלושים,
הערכה עצמית,
לבושה סרטים אדום,
מבוססת מגע,
הערכה,
מילה טובה,
ביקור,
בין רגלי נשים.

בדידותי מסתפקת במין,
להרגיע אגו,
לשלווה נפשית,
לא מושגת.

כבר זמן
לא מוצא עצמי,
בקרב נסיגה.
במלחמה אין מנצחים,
ועד שלא אפנים,
אובס.

כשאין first best באופק,
second best מעכבים קריסה
אל מצודות עצמי,
שומרים על
כח משיכה.

רק רוחות מלחמה,
יוציאו אותי מתל אביב,
אל עצמי,
לסגול האירוסים,
של אביב.

ועתה מבין,
בחורף הזה,
לא אמצא אהבה.




01.02.03