הערב, שוב פעם
התייצבו נבלות מול חלוני
תלויות על חבל כביסה,
עם חוטי דיג,
ששכחתי בים, לאחר הסופה.
ליטפתי אותן,
פיחלצתי אותן,
ניסיתי להשיב בהן חיים
בחיות העבושות והמתות.
הכול נובל כאן מסביב,
ריח הריקבון מתפשט
במסדרונות הריק של נפשי.
המיצים והלחות שלי,
של הנבלות
התייבשו לאור היום
האם ישנתי?
חלמתי חלום?
או שאכן באת אליי
ונגעת בי,
בכאב ישן.
הסרת אבק מחדרים רדומים.
היית ?
האם תהיה,
בי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.