,צעד ועוד צעד..
כל חייה, מסלולים,
דרכים שונות,
שלא שונות,
ותמיד ישרות.
המציאות לא מראה את העולם האכזר.

תנועה, ועוד תנועה,
כל הזמן מכתיבים לה,
במסלול הישר,
מוגנת מאחורי המצלמות,
כל העיניים תמיד ננעצות,
היא לא ראתה עוד את שיני העולם הקר.

עשו לה, ניקו לה,
רחצו לה, סירקו
ולרגע קטן,
אף לא פעם,
עליה חשבו,
כבנאדם.

הילדה היפה,
עיני זית
שיער דבש,
תיאור כל כך טבעי
אך כל כך מזוייף.
היא לא תאמר יותר ולא תלחש.

את העולם האמיתי,
לא הציגו בפניה,
ביניהם לא עשו היכרות.
היא הכירה אותו לבד,
עכשיו- היא פחדה,
פחדה,
רעדה, לבדה.
לבד.