בצל הר געש אני חי
במורדות הר וזוביוס אני גר
לבי חרד, חרד מהתפרצותו
לבי מתוח, קשוב לרחשי לבו
קשובות אוזניי למצב רוחו
במדרון ההר, וזוביוס ההר,
שם אני גר, נוף קסומים
מאוד אני אוהב.
עצים, ברושים, שיחים,
ים כחול שם באופק, לא רחוק.
אך אין שלווה בלב
הפחד מההר מרטיט
לא שקט. לא שלווה אתו.
במעמקי ההר זעמו
הלבה הנוזלת האדומה,
מאוד מאוד מפחידה אותי
חושש שתשרוף אותי
אין שקט, אין שלווה,
ללבי אין מנוחה
כי בצל וזוביוס אני חי
שם אני גר, חושש, מפחד,
אני אומלל
עמי אומלל
העולם אומלל