ורד חורש / על סדום ועמורה שלי |
איכה אדע שמא נגזר עליי לרחק,
מבלי להסב פנים אחור -
לרוות עוד פעם יחידה,
ניצקת מליחת ה"לו רק"
על עמורת נפשי.
ומדוע לא תאספני -
נוודת שכמותי,
הלכת תועה שגורשה ממבצר שלוותה,
ולא תדע עוד מה נתיב לבחור -
אל עירך.
ואף אם רשעה הנני,
אל תגלני במורך לב אל מחוץ לגבולך,
כי מעשי היה, ולו לרגע קט,
סדומנו -
בגינו הפלגת, לא לבלי שוב, אך להרף,
אל מחוץ למקלט.
(ראש השנה התשס"ג)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|