"מי זה שילקו, לעזאזל?", הוא שאל.
"זה השד מאחורי המראה באמבטיה שלנו, שרק אני רואה אותו כי אני
ילדה ויש לי עודף בדמיון כמו שאמא אומרת, והוא נראה פעם כמוך
רק בצבע כחול, ואז הוא היה נחמד, ועכשיו הוא נראה כמוני ובמקום
עיניים יש לו שני אנשים סיניים והם נכנסו לי בין הרגליים, מבלי
ששמתי לב, וירד לי מיץ בננה מוגז במקום דם, ואני לא מדברת אתו
יותר כי הוא רוצה להרוג אותי, והכל באשמתי!", חזרתי לנשום
שוב.
התחלתי לבכות. ליקקתי את השפתיים, הן היו מלוחות מדמעות, ושרפו
לי קצת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.