באה לה בשורה רעה,
באמצע החיים.
קרובים או רחוקים
את הכאב מרגישים.
חושבים, תוהים, למה? איך? כיצד?
למה נפל לו עוד עלם
זה כואב, זה אכזר.
אך לא נפל כי אם הפיל עצמו,
הפיל עצמו כעץ כרות על אדמה רכה.
והרכות עוטפת, מלטפת.
אך אין היא מרגיעה, אין היא מנחמת,
מלבה אותו, את אותו כאב ארור.
והקרוב מביע צער, תנחומים,
אך הרחוק חסר אונים,
כלוא ומבולבל, מחפש מנוס מהאמת,
אבל כלוא, כלוא בתוך המחשבות.
אותה בשורה רעה,
איך באה לה באמצע החיים.
קרוב רחוק, סובל אותה בפנים, עמוק.

                                            -לזכרו של עידן
מלכה