ישנו אדם, שעל עקרונותיו שומר
אבל קורה משהו, שמשנה אותו לאחר
פתאום, ברגע אחד, הוא מתחיל לתהות
איך דבר כזה, יכול להיות

ישנה נערה, שמנסה להבין
האם יש עוד בן, שלא חושב על מין
היא מתחילה לאבד, את התקווה שבלב
ומרגישה הרבה יותר, את כל הכאב

הכאבים מצטברים, לאנשים בתוך הלבבות
הם לא יודעים, מתי יפסיקו לתהות
חושבים כל הזמן, איך לשנות את העולם
אבל לפעמים שוכחים, שהם צריכים שינוי בעצמם

איזה מין עולם יצרנו לעצמנו
עולם שאף אחד לא רוצה להיות בנינו
עולם מוזר, שבחיים סובלים יותר ויותר
עולם שאף אחד לא יודע, מי הוא ה-חבר

כשהמצב מתדרדר, ואין עם מי להיות
נכנסים לדיכאון, ומתחילים לבכות
אבל צריך תמיד לדעת, שאסור לנו לוותר
כי הרי כל אחד, הוא מישהו אחר

אסור לעשות את ההכללות שקיימות
על בנים חרמנים, ובנות שנותנות
צריך לחשוב קצת, על האנשים האחרים
האנשים שמנסים, לאהוב את החיים

כל אדם מרגיש, לפחות פעם אחת
שאת אהבתו האמיתית, הוא מצא כמעט
אבל ההגדרות לאהבה, אף פעם לא יגמרו
ותמיד תמצאו, אנשים שיבכו

זה כואב לראות אדם, שנפגע ממישהו מסויים
זה דבר שגורם לי, להיות בן אדם מחומם
קשה למנוע את המציאות שאנו חיים בה
כשכל בן אומר, הייתי מכניס בה

שיר זה הוקדש לכל המאוכזבות ולכל המאוכזבים
שכמעט וויתרו, על מקומם בחיים
לאנשים שרוצים עולם אחר
עולם שיהיה לך, באמת חבר...