הם לא מרגישים,
הם לא מבינים,
הם לא יודעים,
מה עובר עליי.
הם לא יודעים שבכיתי,
כי ניגבתי ת'דמעות.
הם לא יודעים שקשה,
כי אני מנסה לחייך.
ואיך הם עדיין לא הבינו,
עדיין לא קלטו.
ואיך הם לא רואים,
לא ידעתי שהם עיוורים.
אני שוכבת פה,
בוכה ומדממת.
והם עוד לא הבינו,
ייקח להם קצת זמן.
מתי הם יבינו,
מתי הם יקלטו?
זה יקרה מאוחר מידי,
יותר מידי מאוחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.