שוב בוכה,
ושוב כותבת.
זה מה שאני,
זאת שבורחת.
לא יודעת להתמודד,
לא יודעת להדחיק,
אז אני סתם אחת,
אחת שבורחת.
ושכואב זה לא בעיה,
שופכים הכל על הנייר,
ואני מודה שאני אחת מאלה,
אלה שבורחים.
ומה אם יום אחד זה יימאס,
אני אתחיל לכתוב ואתפוצץ?
אני עדיין אהיה אני,
האני שבורחת.
פעם אחת להתייצב,
לעמוד בפני האמת.
ולראות שלא לכולם טוב,
שלרוב דווקא כואב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.