|
פרק ראשון
במעוף האבק המסתחרר
מגרד מבט מהאוויר
אנומאליה פראית ובלתי מובנת
מישירה את מבטה המנומש
בחיוך ממזרי שמתרחק והולך
מסתנן למקומות שמהם לא חזרו ומשתבץ בנחת תמוהה.
פרק שני
שתי כפות סירים שהביאו לידי גשמיות
במארז חגיגי של טירוף מאריג שטווה לבדו.
טוב לדעת ולשתוק בעד עצמך,
מכוון למקום הנכון ומשפיע
ממשפט לאכזבה
ממילים לדיכאון
מלנכוליה תזזיתית שבסופה רק בוץ
פרק שלישי
כתום על רקע דהויי
בור בעוף שכוח תללים
בשבילי זאת זכות לומר מילה שכזאתי.
אהבה
אני מבינה מהכל שנגמר וההבהוב היה אילוזציה
שנדרשה לתפקיד
ונעלמה בסערה שבה הגיע אותו מבט מהורהר שמתוכו נוצרו יהלומים
לשרשרת.
קישוט שנטף למקום שונה בתכלית.
נ.ב: זו גם אני. |
|
|
נו...זה ברור
... כשהתאים
עוברים מיטוזה
הד.נ.א של תא
האם מתפצל באופן
שווה לשניהם...
דפוקה.
האח הצעיר של
כבשל'ה מסביר לה
על עובדות החיים
בדרך מהגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.