שנאה של לא אדם עלינו
מפנה בלי שום סיבה אדם.
כל עוד ישנן נשמותינו,
כל עוד לא כל דבר נחרם.
שנאת חיה, שנאת הרצח,
המתכסה בתרוצים,
שמרגליהם עד למצח
אכלה את יצר החיים,
הזאת גורמת להוריהם
לקבור בניהם למתרה,
אך לא לבוא לבכות עליהם,
רק לנצל זאת לרעה.
מדוע צדק לא מופיע?
על מה מתים לנו אחים?
על מה מוקש, סכין, קליע,
והשנאה של הרוצחים?
האם עוד לא מספיק סבלנו
במשך כה הרבה שנים?
האם מאת מכות קיבלנו
על כך שאנו יהודים?
ברגע זה נהיה ביחד,
נשכח ביננו בעיות -
אז ננצח את הפחד:
למרות הכל נמשיך לחיות!
כל הזכויות שמורות ליבגני קמינסקי
27.12.2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.