כל נגיעה מעבירה בו רטט,
כחשמל העובר מכפות רגליו לראשו.

כל נגיעה מבלבלת אותו, גורמת לו
להאמין, לחשוב, להאמין בשקרים, משחקת בו.

שוב נגיעה ועוד ליטוף, מגע העור נעים כל כך.
רוצה שהרגע לעולם לא יגמר, רוצה להרגיש שוב ברטט.

ללא מילים, אין צורך במילים. המבטים מצטלבים
אך דוברים שפה שונה.

הרטט מתחלף בכאב, במועקה, בבדידות.
רוצה שיפסיק, אך לא יכול לו.

כל מגע כמכה, הלב זועק לרחמים
אך אין רחמים בעולם הכאב.

כל ליטוף כשריטה, צורבת בעור,
משאירה צלקות.

אנשים עוברים, לא רואים, לא שומעים
את הזעקה הנוראית, את התחינה.
הלב נודם, מפרפר לאיטו.

שוב נגיעה, שוב ליטוף, הרטט חזר.
אך הוא ממתין לכאב, יודע שיגיע,
מחכה לו.