19.7.2002 השעה רבע לארבע בבוקר. מה אני דפוקה??? מי רושם
סיפורים בשעות כאלו???
אני, לא! אבל הייתי חייבת. פשוט חייבת.

"יהודי חרדי נרצח בידי גלוחי ראש". - זו הכותרת.
קבלו תחילת כתבה: "דיוויד רוזנצוויג, יהודי חרדי בן 49, אב
לשישה, נרצח אתמול לפנות בוקר בטורונטו בידי חבורה של גלוחי
ראש, ככל הנראה על רקע אנטישמי. האזור בו התרחש הרצח ידוע
כאזור מגורים שקט ובטוח, עם ריכוז גדול של יהודים, רבים מהם
חרדים. הרחוב עצמו, בת'הרסט, מלא בבתי כנסת, ישיבות, חנויות,
מזון ומסעדות כשרות ובתי ספר יהודיים." (מעריב- שלא תגידו שאני
ממציאה. אפילו אני והדמיון המאוד מאוד פורה שלי לא יכולים
להגיע לכאלו הישגים!)

יום די רגיל. סתם הייתי באיזה ישיבה של מועצה (לא מועצה של
חרדים או משהו. אני אפילו לא שומרת כשרות), אחרי זה הלכתי
לחברה, חזרתי בשעה שתיים עשרה, חברה אחרת באה אליי, נשארה אצלי
עד שתיים בבוקר. כמו שאמרתי, יום די רגיל. אחרי זה ראיתי
"חברים" ו"ניקי" כהרגלי, ואז זו שהייתה אצלי התקשרה אליי, סתם
דיברנו. בשעה שלוש שלושים וחמש אני רואה את העיתון על הרצפה
(נאלצתי לישון בסלון עקב השתלטות על המיטה שלי מצד בנדוד). לא
חשבתי לפתוח אותו, למרות שאני די אוהבת לקרוא עיתון (בכל זאת,
צריך לדעת מה קורה במדינה, זה רק מועיל). האמת היא שאפילו לא
חשבתי על לקרוא ברגע זה, כבר שלוש וחצי בבוקר, יש לי לקום
בשתיים בצהריים ביום שלמחרת... אבל לא יכולתי להימנע. הכותרת
"גלוחי ראש רצחו יהודי חרדי בפיצרייה בטורונטו" משכה לי את
העין.   אפילו אימא שלי שקמה מתוך שינה כדי לכבות את המזגן
הייתה בהלם כשאמרתי לה שאני קוראת (לשאלתה "מה את עושה?").

וכמובן, החרדי, כמו בכל סיפורי הזוועות שמשודרים בערוץ ארבע
בשעה שתיים עשרה בלילה, לא היה אמור להיות בפיצרייה כלל וכלל.
הוא בכלל בא לעזור לבנו שבדיוק קיבל רישיון ועשה את התאונה
הראשונה שלו (אל תדאגו, לא משהו רציני). הוא לא נתן לו לחכות
לגרר לבד (בנאדם בן 16, תאונה ראשונה, קצת מלחיץ אפשר להבין
אותו...) - אבל לא! יש ניאו-נאצים שקשה להם עם העובדה שיש עוד
אנשים בעולם חוץ מהם. קשה להם עם העובדה שיש אנשים שונים מהם.
ש-ו-נ-י-!-!-! מכירים?

אלוהים, זה הורג אותי! מה זה השנאה הזו? מה זה השנאת חינם הזו?
לא לאהוב בנאדם בגלל שהוא יהודי? לא לאהוב בנאדם בגלל שצבע
העור שלו שונה משלך? לא לאהוב בנאדם בגלל שהוא לא מדבר את אותה
השפה כמוך??? ואתם יודעים מה...? סליחה. טעות שלי. מודה. זה לא
לא לאהוב. לשנוא. מה יש לשנוא כל כך בבנאדם. איך בכלל אפשר
לשנוא בנאדם מבלי להכיר אותו? איך אפשר לתת לחיצוניות להשפיע
על הפנימיות? להגיד למישהו שהוא "כושי" זו לא קללה! להגיד
למישהי "יא זונה רוסייה!" לא מתקבל! מה זה השטויות האלה? מי שם
אתכם כשופטים על יצירה של אלוהים???

אז הם הרגו אותו. ועוד בדרך יפה, כדי לעשות לבן שלו חיים קשים.
הם דקרו אותו בגב, ודאגו טוב טוב שהבן שלו יראה את זה. וכמובן
יחשוב שהוא שם באשמתו.

אף פעם לא הבנתי את זה. זה מלידה? חינוך מהבית? לא מסתדרת לי
התמונה של אבא אומר לילד שלו: "עזוב, אל תשחק עם הילד הזה. הוא
יהודי!"

אומרים שהוא צדיק. כי לפי האמונה מי שנפטר שתאריך שבו הוא נולד
(תאריך עברי, עוד המצאה של היהודים המסריחים) אז כנראה שהוא
צדיק. אבל מי יודע? אולי הייתה לו אפשרות להיות צדיק עוד כמה
שנים טובות?! אז למה?

האמת, לפעמים אומרים לי שאני מנסה לתקן את העולם. לא בדיוק
אומרים לי, אבל אני יודעת שזה נכון, וגם יש כאלה שחושבים על
זה. או שחושבים שזה ככה. אבל... איך אפשר לראות דבר כזה בלי
להשתגע? תהרגו אותי אבל אני לא מסוגלת לראות איזה אחד ששונא
בנאדם בגלל שהוא נולד שחור/יהודי/רוסי וכו'...
אחרי זה ראיינו איזה יהודייה שחיה שם באזור. בריז'ט לוי שמה.
היא אומרת שהם חיים בפחד. שכמה ימים לפני זה זרקו בקבוק תבערה
לבית כנסת שם באזור ושרפו אותו. ברגע שהיא שמעה על זה היא תלשה
את שרשרת המגן דוד שהייתה תלויה לבנה על הצוואר.

היו לו שישה ילדים. שישה ילדים לעזאזל!!! שישה ילדים יתומים
עכשיו בגלל שאנשים מסוימים מקבלים חינוך מסריח. אישה תגדל שישה
ילדים. לבד.      והעיקר שסגן שר החוץ, דוד מלכיאור, בכבודו
ועצמו, התקשר כדי לנחם אותה על האובדן.  וואי זה מה שיעזור לה
עכשיו.

לפני שבועיים בערך חברה שלי אמרה לי שאני בין האנשים הכי לא
גזענים שהיא מכירה. אני?! גאה בזה!