איך זה
איך זה שלפעמים
לפעמים מרגישים כל כך קרובים
אך נשארים כל כך רחוקים
איך זה שמידי פעם
מידי פעם נראה שהיעד כל כך קרוב
אתה מרגיש אותו בלב שלך, מפעם בחוזקה
אבל אז אתה מגלה שזו היתה רק אשלייה
איך זה שהזמן
הזמן תמיד נע ונע
ואנחנו נשארים איפושהו מאחורה, מקווים
מקווים שבדרכו הוא יותיר את האושר
איך זה שהתקווה
התקווה שנותנת לנו כל כך הרבה
ומחזיקה אותנו חיים כל כך הרבה זמן
איך זה שהיא דווקא יכולה להיות ההרסנית מכולם?
הדילמות תמיד ישארו
בזה אין ספק
ואנו נמשיך לבכות או לתהות את גורלנו
לפחות... לפחות אנחנו יכולים לשאול שאלות
בלעדיהן, לא היינו יכולים לתהות ולקוות |
