המילים שלי לא כל כך טובות בלהסתדר בשורה
הן דומות לי בהרבה מובנים
עוד לא מצאו להן מקום ומטרה
הן עדיין בשלב החיפושים.
בלילות אני שולחת להן מילות עידוד
שיהיו להן לחברות
והן מתנחמות בהן ולוחשות לי
שמעכשיו הן יהיו יותר טובות.
וכשמגיעה השעה ועל הדף יש בלגן
הן מסתכלות עליי מבין השורות
עם מבט מצטער והמון עצבות
אנחנו יודעות שהבטחנו להיות טובות.
ואני מרחמת ואומרת זה לא אשמתכם
זאת אני שלא ממש טובה בלסדר
והן מחייכות בביישנות אופיינית
ומבטיחות לנסות להשתפר.