בגיל 8 ראיתי איזו סדרת טלוויזיה, שהגיבור שלה היה נוהג לישון
כל לילה רק בתחתוני בוקסר. זאת הייתה איזו סדרה יומית בשתיים
בצהריים, ובפרק שאני ראיתי, העיר אותו איזה צלצול פעמון
מהשינה. הוא קם לפתוח את הדלת, לבוש רק בבגדי השינה שלו (שהם
כאמור, בוקסר בלבד) פותח את הדלת, וכשהדלת נפתחת אנחנו רואים
מולו אישה שמעולם לא הופיעה בסדרה, והיא מסתערת עליו, והם
הולכים ביחד למיטה שלו, ובסצינה הבאה, היא שוכבת רק בחולצת
כפתורים לידו. מה היה שם בדיוק לא הבנתי, אבל המסר בעיניי היה
ברור. לפתוח את הדלת, לבוש בבוקסר, זה הצלחה בטוחה אצל המין
השני.
בגיל 8 עוד לא הייתה לי כל-כך קביעה בשום נושא, שלא לדבר על
הלבשה תחתונה, וכל הבגדים שהיו לי בארון היו בגדים שאמא קנתה,
וכמובן שהיו לי בארון רק תחתוני מיני (אז עוד לא דיברו על
הפגיעה באיכות הזרע וכאלה) וככה עד גיל 14 נאלצתי רק לשער, מה
היה קורה לו היו לי תחתוני בוקסר. עד גיל 14, כיוון שאז,
נהייתי מודע לכוח הקנייה שלי בתור בן נוער, ולקחתי את מעט הכסף
שהצלחתי לחסוך מדמי הכיס שלי, וקניתי זוג בוקסר. לא הכי יפים
שיש, הם היו משובצים באדום סגול, אבל זה מה שהיה. וההרגשה.
איזו הרגשה. ולבשתי אותם כל הזמן. בחורף לא הייתי מסוגל לישון
רק איתם, אבל כל פעם שהייתי קם, הייתי ישר מוריד את כל הבגדים
ונשאר  איתם. כל פעם שמישהו היה מצלצל בדלת, הייתי רץ לפני
כולם (ממש בפראות הייתי אומר) ופותח את הדלת. ברוב הפעמים זה
היה השכן הקשיש שלנו מלמעלה, או איזה זוג תורמים שרצו ממני
תרומה, וככה הבנתי, שהסיפור הזה עם הבוקסר, הוא לא בדיוק
חיובי.
אני חושב שבעיקר הבנתי את זה, באיזה יום קיץ אחד, שכבר הייתי
בן 16 ולבד בבית, ופתחתי את הדלת, לאיזו בחורה. אני הייתי רק
בבוקסר, והיא הייתה די יפה, וגם זרה, מה שבהחלט עמד
בקריטריונים, אבל היא רק עמדה, הסתכלה עליי, ואמרה "אני חושבת
שמישהו בבית שלכם איבד את הארנק שלו. או את הבגדים שלו". וככה,
הרוח מעיפה את שערה הארוך לעקב פניה הסתובבה והלכה.
שבור. הייתי שבור. עד שהצלחתי להעמיד במבחן את מה שהיה לי ברור
שיעמוד במבחן המציאות כל עולמי התנפץ. הלכתי למשביר לצרכן
הקרוב וקניתי חבילה של 3 זוגות תחתוני מיני (אז דווקא דיברו על
הפגיעה באיכות הזרע וכאלה) אבל הייתי צריך לבנות מחדש את האגו
שלי. וברגע שחזרתי זרקתי את הבוקסרים לאשפה. ושכחתי מזה לגמרי.

יותר נכון, ניסיתי לשכוח מזה, עד שלפני כמה ימים, שהייתי
בשליחויות באיזה בנין ישן בצפת, וחיכיתי שעה שיפתחו לי את
הדלת, וכבר איחרתי בהמון זמן למשלוח הבא, ונמסתי בשמש. הדלת
בסופו של דבר נפתחה, בידי איזו בחורה לבושה בבגדים תחתונים
בלבד, שהתנצלה שהיא רק כרגע יצאה מהמקלחת, ושהיא לא שמעה את
הצלצול ובכלל, ואני חשבתי שהם בטח עשו איזושהי טעות שם בסדרה,
כי כל מה שיכולתי לעשות, זה להסתער עליה, וללכת איתה ביחד
למיטה, ובסצינה הבאה, לגשת להוציא את עיתון הבוקר מהמדרגות,
לבוש בתחתוני מיני בלבד.