[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ציפור עט
/
השומקום

-1- מותר

פעם, כשמותר היה חופשי,
הייתי שומעת מהמרפסת את בן השכנים דופק בכדור בשבילי ויורדת
למטה. היינו משחקים קצת בחצר המשותפת
ואחרי כן לוקחים אחד את השני לשומהמקומות הסודיים שלנו,
אליהם אי אפשר להגיע ככה סתם
הוא היה מראה לי
ואני לו
הוא לי
ואני לו
יכולנו להתמסר ככה כמה שרצינו, ימים שלמים אפילו
הזמן עמד מלכת ואולי גם הלך אחורנית קצת
כי עובדה, כשחזרנו זה היה כמו כמה דקות
היינו שרויים שם בבטלה גמורה
רוב הזמן מחייכים ומחככים אף לחי ריס
משלימים שטוזים, משתובבים עם ההד, מעבירים אותו מפה לפה
מקשיבים לצליל כשהוא מחלחל, משתנה,
זורקים אבנים למים סופרים עיגולים
או סתם עושים פיקניק באמצע של השומקום.
מותר היה מוצא את דרכו ומצטרף גם הוא, מכשכש בזנב
מלקלק לנו את הפנים בחופשיות
הוא עוד היה גור
והתלהב נורא מלרוץ להביא זרדים מהסבך
או להתגלגל על הגב כמו כדור צמר מלוכלך
פעם אחת הוא רץ רחוק מדי
והבן של השכנים הלך לחפש אותו
אני לוידעת למה, אבל הוא נבהל ממש חזק
אולי בגלל שידע שלא נוכל לחזור בלעדיו ופחד מאמא
אני דווקא לא הבנתי מה העניין
מותר תמיד מצא את דרכו חזרה
הוא היה אמנם גור פרא פרוע ומתוק
אבל סך הכל השומקום היה יותר יפה מאשר מסוכן
בכולזות הבן של השכנים היה מאוד במתח, וכשהוא מצא אותו לבסוף
ליד המפל, אמר לי בתרעומת - "תראי כמה רחוק הוא הלך!
את לא חושבת שהגזמנו?
הוא יכול היה ליפול, ומה אז, איך היינו חוזרים, מה היינו
עושים?!"
מותר ייבב קצת בהתרגשות והשתין לו על הרגל בטעות
לא היה לי מה להגיד
"אתה גור מתוק וטמבל, ובפעם הבאה תחכה לך רצועה,
אני לא רוצה שחס וחלילה תיסחף בנהר או שיקרה לך איזה משהו רע!
זה ברור?"
מותר כשכש בזנבו בהתלהבות והתעטש לכל עבר
ואני בעטתי באיזו אבן והרגשתי נזופה
לא אהבתי בכלל את המילה רצועה
היא עוררה בי זכרונות לא נעימים
שפשפתי בהיסח הדעת את פרקיי
ומרגע לרגע לא מצא חן לי כל הרעיון
חזרנו הביתה, כל אחד לביתו
בקושי אמרתי שלום
נכנסתי עמוק לשמיכה.



-2- אסור

אני לא בבית
התריס סגור
אנילא אני
מותר אסור
זר לא יבין זאת
זר לא ידע
תיכף אשוב
השאירו הודעה.




-3-  טוק טוק

כבר שבוע בחדרי, לועסת ענבים סגולים, מהרהרת במצב
יוםיום שומעת את בן השכנים מכדרר לי טוק טוק לרדת אליו
מציצה בחטף:
עומד שם למטה קולע לסל (אסור לידו מכשכש בזנב)
מסתכל על התריס המוגף בציפייה (אסור לידו מסתבך ברצועה)
צעד וחצי, קפיצה וסיבוב
מדי פעם מביט על התיכף אשוב
הטעיה מרהיבה (אוחח הוא טוב!!) השחלה,
ממתין לי בנאמנות ללא כל שאלה.



-4- התלבטות

ואולי ארד רק לחצר
ניצמד לאדמה המקומית לא יותר
כשיתגנב המופלא וירצה להמריא
אעשה לו סטופ! זה לא בריא
את עיניי אהדק ממש חזק
וכך אצליח להישאר במוצק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיט! שוב נשבר
חלון.













הצועקת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/03 8:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציפור עט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה