מיקה תובל / ימים של תובנה |
אני לומדת על עצמי
משלימה חסכים של בורות
בוכה המון, יותר מידי
ימים של תובנה וכאב עוברים עלי,
אני לומדת לאהוב אנשים
מהכל אני לומדת את עצמי
מדממת מהידיים, לא משתלטת
ימים של תובנה, כאב ותשישות עוברים עלי,
אני צריכה שינה כמו מים
הכרית הספוגה דמעות מנחמת
נרדמת לאינסוף, מתנתקת מהסביבה
ימים קשים עוברים עלי,
ויש דקות שבא לי למות
ויש דקות שאני נופלת על הריצפה
אני בסוף יוצאת חזקה
מצילה את עצמי מהברקים והרעמים
נאחזת בקרני אור רטובות, בקשתות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|