באת אלי, חברך הטוב, כדי לבכות על כתפי התומכת,
באת אלי ולא אל אחר, כדי לשפוך את לבך באוזני הקשבת,
בכאב ובדמעות זורמות את מספרת לי על מר גורלך,
על התנפצות האשליות ועל איך שאבירך פוגע בליבך.
האביר על הסוס הלבן מתגלה כליצן פשוט עם,
מתייחס אלייך כאילו היית סתם עוד בן אדם,
לא כפרס, לא כאל אישה מדהימה מבפנים ומבחוץ,
אלא כמטלה, כאל שעשוע שמדי פעם הוא נחוץ.
חיפשת רומנטיקה, רצית אהבה וקסם כמו באגדות,
האמנת שהמאצ'ואיסט הזה יחלוק לך כבוד של מלכות.
חשבת שמצאת את אותה האהבה שכותבים עליה בשירים,
אך בסופו של עניין, את בוכה לי בכי תמרורים.
ואני, מה עושה? מחייך לעצמי חיוך עצוב מבפנים -
הרי לחייך חיוך לעצמי זה עדיף מלצחוק לך בפנים.
הרי אם תקדישי זמן לחשוב על הפרשה, תגיעי למסקנה -
את כל הצרה את הבאת על עצמך - את היא האשמה.
את היא זו שחיפשה את המאצ'ו, את יזמת את המגע -
לא בגלל מה שיש לו להציע, אלא כי הוא קשה להשגה.
מחזרים טובים ורבים רצו אותך - צבאו על מפתן דלתך,
אך לא - את, ברוב טיפשותך, הפנת להם את עורפך.
"זה מסתורי, קשוח ונראה ממש קול - אותו אני רוצה",
"לא את אותם רומנטיקנים רגישים שמאמינים באהבה."
"לא רוצה אותם - שיהיו חברים טובים ולא יותר" -
"רק את המאצ'ו המחוספס אני רוצה בתור החבר".
השגת את מבוקשך ועכשיו את משלמת ביוקר,
החלומות התפוגגו כמו טל הנעלם אחרי הבוקר.
בשביל המאצ'ו המחוספס, רומנטיקה היא מילה לא מובנת,
משהו מסרט מדע בדיוני, או מנהג של ארץ אחרת.
הוא תמיד יעמוד לפנייך בסולם העדיפויות,
סגור וקר, עם כמה שפחות הפגנת רגשות.
את העדפת אותו על פניהם ולא כי הם היו רעים -
הם התמסרו לך באהבה והוא שיחק משחקים.
עכשיו את מצטערת, בוכה מרות על כתפי,
כשאינספור מחשבות מתרוצצות בתוך ראשי.
למה אמרת לי לא, כשרציתי שתהיי שלי לפנק ולאהוב -
למה את הולכת אליו כשכל מה שהוא גורם לך זה לכאוב?
טיפש שכמוני, הייתי קל מדי בשבילך להשגה,
כנראה זה מה שקורה כשהלב משתוקק ליצור מגע.
את מעדיפה טיפוס מאצ'ו על טיפוס רומנטי ורגיש,
רק אל תשכחי לקבור את האהבה ולומר קדיש.
לאהוב אותך כמו שאני אוהב, הוא לעולם לא יוכל,
אולי אם יתאמץ, יגיע לחצי מאהבתי, ממש במזל.
אבל הוא ניצח ואני ואת הפסדנו, כמה עצוב ומיותר -
אותו קיבלת בתור "בן-זוג" ולי רק "חבר טוב" נותר.
מחר כבר תתגברי ותלכי לחפש לעצמך מאצ'ו אחר כמובן,
עוד מועמד לא ראוי לשחק את תפקיד האביר על הסוס הלבן.
ואני, אני אשאר כאן לצידך, נושא תפילה שקטה לשמיים,
שיבוא במהרה היום שבו תביני ותפקחי את העיניים.
האהבה ואני עומדים כאן לצידך - רק הושיטי יד,
אני מבטיח להיות בשבילך האביר שלך מעתה ולעד.
אני אוהב אותך ואחכה לך בסבלנות, כולי מלא תקוות,
אך עד אותו יום מבורך, אני אמשיך לנגב לך את הדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.