רציתי לכתוב לך, כל כך רציתי לכתוב .
אבל לא הצלחתי להעביר את המילים לדף,
הכל נמצא בראש שלי, כל מה שאני רוצה להגיד לך,
אבל שאני מחזיקה בעט ובאה לכתוב
הכל מתערפל ואני מרגישה שאני מאבדת את היכולת לכתוב
היד רועדת , זה כנראה מפחד, פחד שלא תאהב את מה שאני ארשום
לך,
או שאולי זה בעצם פחד להעביר את מה שבראש שלי לדף נייר ולהפוך
את המחשבות שלי לכל כך מוחשיות.
באמת שרציתי לכתוב לך, אבל לא מצאתי את המילים.

חשבתי עליך, ראיתי אותך מולי , ואספתי לי לאט לאט את המילים,
מילה אחר מילה , המילים נאספו למשפט והמשפטים לפסקה והפסקאות
הפכו למכתב, מכתב שכולו בשבילך.
ומה עכשיו? עכשיו יש לי בעיה יותר גדולה, האם לתת לך את המכתב?
או להשאיר אותו אצלי, שיהיה המכתב שלי, המכתב שלי... לנצח.