|
הוא הקיש בדלת
לא פתחתי
הוא נכנס בכוח
לא נכנעתי
הוא הכה בי בחוזקה...
ועוד שנייה טבעתי
לבסוף ויתרתי
הוא כסה את כולי
כסה בעפר
ועכשיו,
עכשיו קר
עכשיו מר
עכשיו חשוך ומוזר
תמיד תהיתי איך ארגיש שהוא יבוא לבקר
והנה הוא בא
אני מרגיש נורא
כאילו לקחו אותי...
כאילו שברו אותי
כאילו...באמת..כיסו אותי
נתנו ללב מנוחה
והוא ידום לעד |
|
|
אני אוהב לאונן
על מודעות אבל
בעיקר על ניצולי
שואה שמתים
בשיבה טובה
זה משאיר לי את
הזין בערך פי
שניים מהזמן רק
מהמחשבה שזאתי
הייתה פעם כוסית
שאנסו אותה
הנאצים ועכשיו
היא והקוס הרקוב
שלה עכשיו
מתים.
אבל בעיקר אני
אוהב שלכת.
אנתרופולוג
קליני
בראיון נדיר
לאילנה דיין
בעונה הבאה של
עובדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.