|
לא עדכנו אותי אז כשבאתי לכאן
והייתי כולי יום אביב ומשב רוח מלטף
וצחוק של טף ומיץ הפרי אף הוא נטף
ויכולתי לחרוז ללא תחושה
של מחללת אמת
ולא מרטתי נוצות גם
לא הרגתי קדושים
לא היה בי מזג קנאי
רקדתי כי טוב וחייכתי
לא כדי לרמז
רק כדי לחייך
ובכיתי כדי לבכות
לא כדי לחוש את הכאב
עד עלפון
וניסחתי את אהבתי יד אוחזת
לא מיטה סדינים וחשק
כשכתבתי חשבתי רק: לכתוב!
ולא היה אחד שהיה מביט מאחורי גבי
וגם במראה
בבואתי
הבטתי רק אני
לא אמרתם לי שגבר ברובו
הוא שקר מהלך
אחר אינטרס עקבי
לא אמרתם ממש
השמש שרפה בי
חרכה
אפילו המלים חורצות לי לשון
או שתהיי צינית או
שתלכי לך לישון
|
|
|
חרררר, חרררר.
לאה,
מילים אחרונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.