לאדם אשר יכוף עצמו עליה,
לתאוותו ורגילותו,
מהיוולדו
ועד יום מותו.
הנפש רעבה,
לתחבולה, תאווה,
לזיכרון ושיכחה,
למלאה ביצירה,
מבריאתה עד חדלונה.
הנפש צמאה,
לחלומות וריגושים
נחלחל בה ביודעין
רפואות סמים מרים
אל לנו כי נלין.
הנפש דועכת
כבאר ללא מים טובים,
אם לא נזכור ונשמר,
שרגע עובר לא חוזר,
לא ניוותר בה יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|