|
ואמנם,
לא היינו יתומי גלות
כמו הורינו
אך הרוח שהפכה אותך
נווד
אותי הפכה לאבן
שחוקה
על סחף אדמתי
נבנה עוד
קן עומלות
ואני שקעתי
במכתבי גלות.
בצרור אשר אחזתי
בידי,
לא נמצאו גרגרי
חול המדבר
ולא ריחות
הנדודים.
אולי מפני שלא
אחזתי בחוזקה
ואלו נסחפו כולם
גם הם ברוחך
אולי מפני שהרוח
טעתה. |
|
|
כשאתה עושה את
זה עם החברה
שלך, אתה בעצם
עושה את זה עם
השכנה של החבר
של החברה של
הדודה של הסבא
של החבר של
החברה של הכלב
של הפרעוש של
נחמה מהמכולת
שהוא מכר פעם
גבינה 5% למוישה
מהקיוסק של
מימי, שבכל יום
ראשון רואה "של
מי השורה הזאת
בכלל".
אז שים קונדום,
אוקיי? אנחנו לא
צריכים עוד
כמוך... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.